תהליך הקפאת ביציות הוא פרוצדורה רפואית מתקדמת שמטרתה לשמר את יכולת הפוריות לגילאים מאוחרים יותר באמצעות הקפאת ביציות ושימורן, ובכך לאפשר לאישה להחליט מתי היא מעוניינת להקים משפחה וללדת ילדים, ללא צורך בתרומת ביצית.
סטטיסטיקה של השעון הביולוגי
- גיל הפוריות האופטימלי עבור נשים הוא בתחילת שנות העשרים לחייהן, שאז הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר להיכנס להריון וללדת תינוק בריא, וזאת משום שאיכות הביציות ומספרן גבוה מאוד. ככל שהגיל מתקדם, מספר הביציות התקינות הולך ופוחת, ולכן חלה עלייה בהתאם לכך בשיעור ההפלות וכן בלידת תינוקות לא בריאים.
- בין הגילאים 25-35, כושר הפוריות של האישה פוחת בחצי ועומד על 15% סיכוי להרות מידי חודש, ואילו בשנה ה-40 לחייה, הסיכויים עומדים על 5% בלבד. 90% מהעוברים שנוצרים מביציות של נשים שחצו את שנת ה-40 לחייהן, אינם תקינים ולא מצליחים לשרוד.
- לאחר גיל 38, רבע מכלל הנשים שינסו להרות באופן טבעי לא יצליחו בכך, ויהיה עליהן להיעזר בטיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF).
לאחר גיל 45, הסיכוי להריון עומד על פחות מאחוז אחד,
למי מותר להקפיא ביציות?
הקפאת ביציות יכולה להתאים לכל אישה שפוריותה עתידה להיפגע מסיבות רפואיות ושאינן רפואיות, והיא מעוניינת לשמר אותה. החוק הישראלי מתיר רק לנשים בגילאי 30-41 להקפיא ביציות מבחירה ללא קשר למצב רפואי וללא קשר לסטטוס משפחתי, אולם הטיפול אינו כלול בסל הבריאות ונדרש מימון עצמי. לעומת זאת, במקרה של הקפאת ביציות עקב סיבה רפואית, כגון טיפולים כימותרפיים, מחלות גנטיות, אנדומטריוזיס ועוד, מאפשר החוק גם לנשים שגילן נמוך מגיל 30 להקפיא ביציות, ובמקרים אלו הטיפול ימומן על ידי קופות החולים.
היכן וכיצד מתבצע ההליך?
- ניתן לבצע הקפאת ביציות רק ביחידות להפריה חוץ גופית (IVF) המוכרות ומאושרות על ידי משרד הבריאות.
- על מנת להקפיא ביציות, יש צורך לבצע הליך שאיבת ביציות. ראשית מתבצע גירוי הורמונלי של השחלות ולאחר מכן שאיבת ביציות בהרדמה מלאה קצרת טווח או לחילופין הרדמה מקומית של צוואר הרחם. הפעולה כרוכה באי נוחות ולעיתים כאב, ויש לנוח מספר שעות לאחר מכן.
- לאחר השאיבה, הביציות עוברות תהליך הקפאה מהירה בחנקן נוזלי בטמפרטורה של -196 מעלות (זיגוג) וכך הן נשמרות לצורך שימוש עתידי. הביציות ישמרו לתקופה של עד 5 שנים עם אפשרות להארכה וניתן להשתמש בהן עד גיל 54 שנים.
- ברגע שבו האישה מחליטה שהיא רוצה להשתמש בביציות המוקפאות, ניתן להפשיר אותן ולהפרות על ידי זרע מבן הזוג או מתרומת זרע.
- לצורך החזרת הביציות המופרות אל תוך הרחם, תתבצע בדיקת אולטרסאונד לשם בדיקת עובי רירית הרחם, ולאחר הכנת האישה לתהליך וביצוע כל הבדיקות הנדרשות, תתאפשר העברת העוברים לרחם.
- חשוב לציין שישנם מקרים שבהם אין מספיק זמן לביצוע גירוי של השחלות ושאיבת ביציות. במקרים כאלו יבוצע ניתוח לפרוסקופי, שבו יהיה צורך לכרות מקטעים מהשחלה או את כולה, על פי החלטת הרופאים. במקטעי השחלה קיימים זקיקים קטנים וביציות לא בשלות, ובשלב מאוחר יותר יהיה ניתן להשתיל מקטעים אלו חזרה אל תוך הגוף. במקרים מסוימים ניתן לשאוב זקיקים מהשחלה מחוץ לגוף, לנסות לגרום להם להבשיל לביציות ולאחר מכן להקפיא אותן.
מהם סיכויי הצלחת ההליך?
אחוזי הצלחת הקפאת ביציות עדיין נמוכים בהשוואה לשיעור ההצלחה של הפרייה חוץ גופית מביציות "טריות", וכן משיעור ההצלחה של הליך הקפאת עוברים. גורם משמעותי שמשפיע מאוד על הצלחת ההליך הוא גיל האישה בעת שאיבת הביציות והקפאתן, ולכן רצוי לבצע את ההליך בגיל צעיר עד כמה שניתן, ולא להמתין עד לגיל המקסימלי (41) לביצוע ההליך.
החוק בישראל מתיר לכל אישה לעבור עד ארבעה מחזורי שאיבת ביציות, וקובע תקרת שאיבה של עד 20 ביציות. למרות שהסטטיסטיקה מעודדת במספר ביציות זה, חשוב לדעת שלא כל ביצית שהוקפאה תשרוד, ולא כל ביצית שהוקפאה ושרדה, היא ביצית תקינה שתאפשר בהכרח הפרייה והשרשה ברחם, או התפתחות תקינה של הריון. בנוסף לכך, הפרוצדורה כוללת מספר פעולות (שאיבה, הקפאה, הפשרה והחזרה לרחם) שבמהלך כל אחת מהן יש אובדן של ביציות שנשאבו.
סיבוכים וסיכונים אפשריים
ההליך איננו מסוכן לאישה, אולם ייתכנו מקרים בהם יורגש גירוי יתר עקב גירוי השחלות. הגירוי יכול להימשך עד 4 שבועות מיום השאיבה, ובמקרה כזה רצוי לשתות הרבה מים ולנוח. במקרים נדירים יכול להופיע גירוי יתר בעוצמה בינונית או קשה, ואז ייתכן ויידרש אשפוז.
בריאות הילדים הנולדים כתוצאה מהקפאת ביציות
מכיוון שטכניקה זו חדשנית, ועדיין לא עבר מספיק זמן מאז נולדו ילדים כתוצאה ממנה, ישנו מעט מאוד מידע בקשר לבריאותם של הילדים ובאשר לסיכויים להתמודדות רפואית בעתיד כתוצאה מהפרוצדורה.
קראי עוד על הקפאת ביציות במאמר של ד"ר גיא גוטמן