צניחת איברי האגן

משתעלת ומרגישה שטיפה אחת או שתיים ברחו?

חשוב שתכירי את צניחת איברי האגן, תגלי האם ניתן למנוע, ותלמדי איך מטפלים

 

צניחת איברי האגן קורית כאשר אחד או יותר מהאיברים באזור כדוגמת הרחם, המעי, שלפוחית השתן או החלק העליון של הנרתיק, זזים ממקומם ולעיתים מחליקים לכיוון או לתוך הנרתיק, דבר שעלול לגרום לאי נוחות וכאב. בדרך כלל לא מדובר במצב מסכן חיים ויחד עם זאת, חשוב לזהות, לאבחן ולטפל בהתאם.

מהי צניחת איברי האגן?

רצפת האגן היא קבוצת שרירים השומרים על איברי האגן במקומם, וכוללים את שלפוחית השתן, הרחם, הנרתיק, המעי הדק והרקטום. ישנם מצבים כדוגמת לידה, התבגרות, זקנה ועוד, שיוצרים מצב בו נפגע תפקודו של אחד מאיברים אלו שעלול לזוז ממקומו.

ישנם סוגים שונים של צניחת איברי האגן התלויים באיבר המושפע מכך, כשהנפוצים ביותר הם: צניחה של שלפוחית השתן היורדת לתוך הנרתיק או מחוצה לו; פי הטבעת בולט לתוך הנרתיק או כלפי חוץ; רחם הבולט לתוך הנרתיק או כלפי חוץ.

מהם הסימנים לתופעה?

התסמינים של צניחת איברי האגן יכולים לכלול:

  • אי נוחות בנרתיק.
  • תחושת מלאות או כובד סביב הנרתיק, הבטן התחתונה ו/או איברי המין.
  • תכיפות במתן שתן, תחושה של חוסר התרוקנות ובריחת שתן.
  • הרגשה של בליטה או גוש היוצאים מהנרתיק.
  • אי נוחות או חוסר תחושה במהלך קיום יחסי מין.

ישנם מקרים בהם לא מופיעים תסמינים, וצניחת איברי האגן מתגלה במסגרת בדיקה גניקולוגית שגרתית, בדיקות אחרות או הליכים פולשניים מסוימים.

צניחת איברי האגן

למה זה קורה?

כל דבר שמפעיל לחץ מוגבר על הבטן עלול להוביל לצניחת איברי האגן, כשבין הגורמים לתופעה:

  • הריון, צירים ולידה.
  • השמנה.
  • עצירות.
  • בעיות נשימה הכוללות שיעול כרוני.
  • הסרת הרחם.
  • סרטן איברי האגן.
  • גנטיקה, וזה אומר רקמות חיבור חלשות.

 

כיצד מאבחנים צניחת איברי האגן?

בשלב הראשון, נערוך תשאול רפואי, המלווה בבדיקת איברי אגן שגרתית, בדומה לבדיקה גניקולוגית או בדיקת פאפ. כדי לוודא שאכן מדובר בצניחת איברי האגן, כמה חמורה התופעה, והאם מדובר באיבי אחד או יותר, נבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

  • ציסטוסקופיה אבחנתית ו/או בדיקות תפקוד של שלפוחית ​​השתן.
  • צילום רנטגן של דרכי השתן והכליות.

 בדיקת CT ו/או אולטרסאונד של  

כיצד מטפלים בצניחת איברי האגן?

זה תלוי במידת חומרת התסמינים, בסוג הצניחה, בגיל, בעיות בריאותיות נוספות, והאם את פעילה מינית, ויכול לכלול אחד או יותר מהטיפולים הבאים:

  • טיפול בשרירי רצפת האגן, בין אם מדובר בביצוע תרגילי קיגל או בטיפול פיזיותרפיה לחיזוק שרירי הליבה.
  • שינוי תזונתי שיכול להשפיע על פעילות המעיים, ובעקבות כך למנוע עצירות או בריחת צואה.
  • תמיכה לאיבר שצנח באמצעות מתקן פסארי נרתיקי – מכשיר נשלף המוחדר לנרתיק כדי לתמוך באיברי האגן, המגיע בצורות וגדלים רבים.
  • טיפול כירורגי לתיקון הרקמה או האיבר הפגוע.
  • ניתוח לתמיכה ברחם או בנרתיק. במהלך ההליך הכירורגי יעשה שימוש ברקמת הגוף שלך או ברשת סינתטית, כדי לעזור לתקן את הצניחה ולבנות תמיכה לרצפת האגן. סוג זה של ניתוח מומלץ לנשים פעילות מינית עם צניחה משמעותית של הנרתיק או הרחם.
  • הסרת האיבר הפגוע.
  • קולפוקליסיס מלא או חלקי. מדובר על ניתוח שמטרתו להחזיר את הרחם למקומו על ידי סגירת פתח הנרתיק, המיועד בעיקר לנשים שלא מתכננות בעתיד או שכבר עכשיו לא מקיימות יחסי מין נרתיקיים.

 

האם ניתן למנוע את צניחת איברי האגן?

ישנם מספר גורמי סיכון שעלולים להוביל לצניחת איברי האגן וחשוב להכיר, כדוגמת היסטוריה משפחתית, התבגרות וזקנה, לידה נרתיקית מורכבת וכריתת רחם. יחד עם זאת, ניתן לנסות ולמנוע מצב זה בכמה דרכים:

  • שמירה על משקל תקין.
  • טיפול בעצירות.
  • ניהול אורח חיים בריא ונכון, הכולל הימנעות מעישון שעלול להוביל לשיעול זמני או כרוני שיכול להשפיע על הרקמות, וכך להגביר את הסיכון לצניחת אחד או יותר מאיברי האגן.
  • הקפדה על הרמת משאות נכונה.
  • ביצוע תרגילי קיגל מדי יום, כדי לשמור על הכוח של השרירים באזור האגן.

 

במידה ונעשה שימוש ברשת כירורגית לתיקון צניחת איברי האגן, ו/או שעברת ניתוח הכולל התקנת רשת דרך הנרתיק, חשוב שתמשיכי להיות במעקב ולבצע בדיקות שגרתיות נוספות. במידה ואת חווה סיבוכים או תסמינים המתפתחים כגון דימום נרתיקי מתמשך, הפרשות, כאבי אגן או מפשעה, או כאבים במהלך קיום יחסי מין, חשוב לעדכן את הרופא/ה שלך שעברת ניתוח זה, במיוחד אם את עומדת לעבור הליך רפואי נוסף.